יגאל עמיר נולד בשנת 1970 בתאריך 23 למאי, זה היה יום למחרת הפיגוע באוטובוס ילדים באביבים שבו נרצחו 20 ילדים. הוריו, שלמה וגאולה עמיר, שניהם עלו ארצה בשנת 1943 ושנת 1949 כשהם ילדים והעבירו את מרבית חייהם במדינת ישראל החדשה.
שלמה עמיר אביו של יגאל, בוגר ישיבת פוניבז', עבד כסופר סתם ורב בית כנסת ואשתו גאולה עמיר, בוגרת סמינר וולף, פתחה עם נישואיה גן ילדים פרטי בחצר הבית ועבדה כגננת במשך כ-40 שנה.
יגאל, הילד השני במשפחה של 8 ילדים נולד כשנה לאחר אחיו הבכור חגי. את שנות לימודיו הראשונות העביר בבית הספר היסודי של החינוך העצמאי בהרצליה, בית הספר וולפסון. לאחר סיום 6 שנות לימודים יגאל הצעיר עבר ללמוד בישיבת תל אביב עד כיתה ח'. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת היישוב החדש בתל אביב. ישיבת היישוב הינה ישיבה חרדית שהוקמה ע"י המרכז העולמי של תנועת המזרחי והיא היתה חוד החנית של הישיבות התיכוניות שהוקמו לאחריה. הישיבה התאפיינה בלימוד תורה בסגנון חרדי ששולב יחד עם לימודי בגרות. יגאל השתלב בישיבה בצורה חלקה והיה לאחד התלמידים המצויינים בכיתתו. יגאל בעל ראש לימודי חריף, הצטיין בלימודי הגמרא במיוחד ועשה חיל גם בלימודי החול.
בשנת 1993 עם סיום הלימודים בישיבה יגאל התלבט רבות האם להמשיך במסלול של ישיבה חרדית ליטאית (ישיבה שחורה) וללכת בעקבות רצונו של אביו שתמיד שאף להכניס את בניו לישיבה קדושה בכדי שילכו בדרכו. אך יגאל בחר ללכת ללמוד בישיבת ישיבת ההסדר כרם דיבנה שבמסגרתה גם שירת בצבא, חטיבת גולני גדוד 13. יגאל האמין כי בעצם השירות בצבא יצליח למצות את עצמו בצורה הטובה ביותר ולהשתלב בצורה מקסימלית בחברה הישראלית בה הוא חי. בישיבת ההסדר יגאל גם למד לימודי הוראה ולאחר מכן, בשנת 1992 יצא לשליחות של 3 חודשים בעיר ריגה שברוסיה מטעם לשכת הקשר "נתיב".
במסגרת השליחות ברוסיה יגאל לימד עברית נערים ונערות יהודים צעירים ועודד אותם לעלות ארצה במסגרת חוק השבות. תוך זמן קצר למד יגאל את השפה הרוסית ונהנה מהשליחות. באופיו כבחור בעל כושר הנהגה הוא סחף אחריו רבים שלאחר מכן עלו ארצה.
בשנת 1994 יגאל בחר להמשיך בלימודים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן. הוא למד חצי יום לימודי משפטים, קרימינולוגיה ומחשבים, וחצי יום לימודי רבנות בכולל בר-אילן. בבחירתו זו ניתן לראות שוב את השאיפה שלו לשילוב בין קודש לחול, לימודי השכלה גבוהה יחד עם לימודי רבנות וקודש. ליגאל תמיד היתה שאיפה להגיע הכי רחוק שיוכל, הוא האמין כי השילוב בין לימודי משפטים ומחשבים יחד עם לימודי יהדות ברמה גבוהה ייתנו לו את נקודת הפתיחה לה הוא זקוק להמשיך להשפיע ולהשאיר חותם בעולם.
בתקופת לימודיו באוניברסיטה, שהיתה תקופה סוערת מבחינה פוליטית בישראל עם חתימת הסכמי אוסלו, יגאל חיפש דרכים להעביר לחבריו באוניברסיטה ולתושבי ישראל בכלל עד כמה מסוכנים הם הסכמי אוסלו ולאן הם עלולים להוביל את תושבי ישראל. כחלק ממאמציו הוא ארגן שבתות ביישובים שונים מעבר לקו הירוק ובכך רצה להביא צעירים ליישובים ולהראות את חשיבות השליטה היהודית בשטחים אלו. השבתות נחלו הצלחה רבה ומספר המשתתפים גדל מדי שבת.
בשנת 1995, בתאריך 4 בנובמבר יגאל עמיר התנקש בראש הממשלה יצחק רבין. מיד לאחר מכן הוא נלקח למעצר וחיכה למשפט. המשפט התקיים וארך כשלושה חודשים. בסופו נשפט יגאל למאסר עולם.
יגאל התחתן עם לריסה טרימבובלר בשנת 2005 ובשנת 2008 נולד לו בנו ינון אליה שלום.
יגאל עמיר עדיין כלוא בבידוד ובהפרדה כ 27 שנים תנאי כליאה אלו הינם חסרי תקדים בישראל אירופה וברוב מדינות העולם .
קורות חייו של יגאל נכתבו על ידי גיתית אחותו של יגאל עמיר
.
יגאל עמיר
משפט יגאל עמיר המואשם ברצח יצחק רבין, ראש הממשלה, בכוונה תחילה ובפציעת יורם רובין, המאבטח, בנסיבות מחמירות, החל ב-19.12.95. והסתיים ב-27.03.96. המשפט התנהל בבית הדין המחוזי בתל-אביב על ידי שלושה שופטים: אדמונד לוי (אב בית דין), סביונה רוטלוי, ד"ר עודד מודריק.
בפתח הדיון הראשון אב בית דין אדמונד לוי הבטיח לנהל משפט עניני והוגן. "בית המשפט יקפיד על שמירת זכויותיו של הנאשם" – אמר. ב– 27.03.96 סיכם יגאל עמיר את ההליך המשפטי בשתי מילים: "משפט ראווה". מי ביניהם צדק? הקורא יוכל לשפוט.
קורות חייו של יגאל עמיר